יומנים > יומן - מלא 19/02/1952

{P001} {0029-22} 19.2.52, יום ג' בא אצלי חיים כהן - בענין משפט בריח הקנאים. הוא ובעצמו מוכן לוותר על שבעה פרקים בכתב האשמה בגד וקשר נגד המדינה, שענשו מאסר עולם), אבל אינו מוכן לוותר על האשמות אחרות שהוכחו לדעתו בלי ספק, שענשם המכסימלי הוא 7 שנים. הוויתור יפגע בחוק, בשופטים ובמשה שרת שפעל אז כמ"מ שר הבטחון. שאלתיו אם אפשר לדחות המשפט עד שהממשלה או ועדת שרים - תדון בדבר, כי אין אני רוצה לקחת הדבר על אחריותי, מפני שלא הייתי בארץ בשעת המעשה. אמר לי - לא, המשפט מתחיל בשעה 9 הבוקר. קראתי למשה שפירא ואמרתי לו שאיני רואה רשות ויסוד להתערב - והיוע המשפטי יעשה מה שלפי דעתו יש לעשות. - דיברתי עם -שפירא על תביעתו המשונה שכל מטבחי הפועלים יהיו כשרים. אין לנו סמכות להכריח פועלים שישמרו על הכשרות. אנו חייבים רק להבטיח אותם התנאים לפועלים הרוצים בכשרות. - זאב הביא לי יהודי מקליפורניה, המבורג, שהיה יחד אתו בגדוד. הוא נסע ב1921- ללמוד חקלאות באמריקא והתמחה בעבוד כתנה, ירקות בהשקאות, הוא מגדל כתנה על שטח עצום. הוא רוצה להתחיל נסיונו וידיעתו לארץ. בחר ארבעה מקומות - ע"י באר טוביה, בשומרון, בבית שאן ובחולה, 100 דונם בכל מקום, יביא מכונות ומומחים, יקבל שני ישראלים לנסיון בחוותו, ובספטמבר יבוא הנה להתחיל בעבודה בשנה הבאה. התברר שלא היה בנגב, הצעתי לו לבקר בקורנוב - {0029-23} לראות מה אפשר לעשות באדמת החמרה הזאת שבנגב, ולרדת לאילת, לראות באר- אורה, ולברר מה אפשר לעשות שם. הוא יוצא מחר ואינו יכל להשאר לעוד שלושה ימים כאשר ביקשתי ממנו. אולם הבטיח לחזור בעוד חודש, לסוף השבוע, על מנת שאסע אתו יחד לשני מקומות אלה. הבטחתי לנסוע אתו, אבל התריתי שההבטחה אינה אבסולוטית כי איני שליט על זמני. - קראתי אהוד על גיוס קבוצה קטנה שיעקבו אחרי ביצוע מסקנות הממשלה. אהוד מציע לקחת אנשים ממשרד האוצר מסחר ותעשיה, לא מוגבלים באגפם, אלא המסוגלים לראות הדבר בהיקפו, כגון ארנון (הולנדי) ממשרד האוצר, אריאלי מזכיר משרד המסחר ותעשיה. יש לחפש איש מתאים במשרד החקלאות, שלשתם יפגשו מדי שבוע עם אהוד ועמי ועוד איש מההסתדרות (בקר) לברר מה נעשה ומה יש לעשות. אמרתי שקודם כל יש לבצע הקיצוץ של 1 איש. מלמד, אומר אהוד, רוצה לכלא החלטת הממשלה, אולם ועדת המנגנון (רוזנבלום ממשרד הפנים ועוד) החליטה שאין לקיים ההחלטה. מלמד מבקש הוראה בענין זה.