יומנים > יומן - מלא 05/02/1962

{P001} {0194-39} 5.2.62 11 - לבבי. תבוא משלחת פרלמנטרית של 18 איש מצרפת, גרמניה, איטליה, בלגיה, הולנד (פרט ללוכסמבורג). בתוכם בשי שלוש מפלגות: ליברלים, סוציאליסטים ודימוקנוצרים. Alan Poher (צרפתי) הוא ראש הקבוצה. השוק המשותף נכנס לשלב השני והוא: 1)מרבית ההחלטות יתקבלו על ידי רוב, ולא פה אחד. (לגרמניה, צרפת, איטליה יש לכ"א 4 קולות, לבלגיה והולנד 2 קולות כ"א, ללוכסמבורג 1 קול). 2) מדיניות חקלאית משותפת, פירוק חקלאי וקרן לאכרים שיפגעו ע"י כך בגרמניה יפגעו בעיקר, כי לא יוכלו להתחרות בצרפת והולנד, וגם קצת לא עם איטליה. 3) מתקדם פרוק המכס הפנימי (בין מדינה למדינה בשוק). השנה 40%, עד 1965 - יעלם לגמרי. זה יפגע בנו. אנחנו מיצאים לבידים לצרפת, משלמים 15 אחוז. גם לבידי גרמניה שלמו עד עכשיו 15%. מעכשיו ישלמו 11%, אחר כך - לא כלום, ואנחנו נסבול. יש לברך אותם על האינטגרציה. אירופה הולכת לקראת איחוד. בפרלמנט יושבים 36 כ"א מגרמניה, צרפת ואיטליה, 14 כ"א מהולנד ובלגיה, 6 מלוכסמבורג - יחד 142. לפי הסיעות: 64 דימו-נוצרים, 44 ליברלים, 34 סוציאליסטים. הם שייכים לנאטו. קנדי רוצה להתקרב לשוק המשותף. יש להם התחייבויות כלפי העמים החדשים, קודם כל כלפי המדינות "הצרפתיות" באפריקה.דינן לגבי הכלכלה כדין צרפת לגבי זכויות, ולא לגבי חובות (אין להם נציגות בשוק). {0194-40} 5.2.62 יש להם קרן משותפת לפיתוח ארצות חדשות. יש לנו יחסים עם כל ארצות "השוק". היצוא שלנו לארצות אלה יחד עם אנגליה הוא 60%, הפרויקציה היא ל25%-, הסכום השנה 120 מיליון דולר (השוק, אנגליה ודנמרק) קונים מהם 250 מיליון דולר. תפוחי זהב הוא רק 20% של היצוא שלנו. אנו קולטים השקעות. עכשיו משקיעים יפחדו - כי שואלים לאן נייצא התוצרת. יפגשו עם אשכול, ספיר והורוביץ לשיחה של ביזנס. אני אדבר אתם על הקשר המדיני, על ישראל כארץ מתפתחת, וארץ מפתחת. ביולי 1961 ביקשנו מהשוק מו"מ. הצגנו בעיותינו ובקשנו דרך להגנת ענינינו. הם הטילו על מועצת השוק ("מועצת אירופה") שמושבה בבריסל. מועצה זו כנראה סיימה מחקרן, ויגישו אותם למועצת השרים (שרי החוץ של מדינות השוק). לבבי מציע לי לכתוב לדיגול. לדעתי צריך איתן לדבר תחילה עם דברה ואח"כ עם קוב, ואז נראה מהי התגובה. יש לדעת מהי המסקנה של "המועצה". ואם אכתוב אכתוב גם לאדנואר. לבבי רוצה שאשכול יצא לשבועות אחדים לאירופה בענינים אלה. לבבי מעורר בעית מאמר "הטרוד". הוא דורש להפסיק {0194-41} 5.2.62 חלוקת חומר אנטי סובייטי (?), כגון,"ווייסטנוק איסראילה" ועוד. [ חסוי ] [ חסוי ] 16 - ורהפטיג. הענין נוגע לעולם הקטולי. האפיפיור מכין הקאונסול האיקומני. האחרון היה ב1869-. בזמן האחרון נתקיים כנוס עולמי של הכנסיות. האורתודוכסים נצטרפו לפרוטסטנטים. הוקם כוח לא קטולי גדול. כנראה שהמועצה הקטולית מכוונת כנגד הכנוס בניו-דלהי. יש כנראה מגמות רכוזיות של הנצרות. היה גם כנוס ברודוס (היוונים האוטודוכסים). הכנוס הקטולייתכנס באוקטובר שנה זו. יבואו אלפי צירים - הכל יתנהל בלטינית בתרגום סימולטני לחמש שפות. מה זה נוגע לנו? היתה אצלם מחשבה להזמין כמשקיפים מכל הדתות המונוטיאיסטיות. הם מוכנים להזמין רק מי שידוע להם כי יבוא. מוסלימים לא יבואו ולא יוזמנו. יש מאבק באפריקה בין האיסלם ובין הנצרות. היתה מצד יהודים יזמה להשתתף בכנוס זה. לפני שנה אמר לו גולדמן איך תתיחס היהדות האורתודוכסית להשתתפות בכנוס כזה. אמר שיש ליהודים ענין להוציא מהתפילות שלהם כמה קטעים אנטי יהודיים. {0194-42} 5.2.62 ורהפטיג התנגד, הלך גולדמן לרב סולובייצ'יק. זה התנגד לכך. הוא התיעץ עם עוד גורמים - והם סרבו, אבל אחרים החלו להתענין. אמריקן ג'ואיש קומיטי. יש מרצה יהודי באוניברסיטה קטולית על יד רומא. והוא מופיע כנציג א.ג'.ק. בא קוז'ה (קונגרס אוף גואיש קונגרייגיישונס) והחליט גם הוא לשלוח תזכיר לוותיקן לתקן התפילות. בירושלים יש כומר קטולי רודלוף. ישראלי (גרמני). יש להם ועדה שעוסקת בעניני דתות לא קטוליות. בראש ועדה זו עומד בישוף בר. הוא מקורב לאפיפיור. רודלוף מקורב לבר. רודלוף בא אצל ורהפטיג ושאל אם להזמין יהודים לכנוס (יתכן שהשאלה נגרמה ע"י דברי ורהפטיג). יש ארבעה עוזרים מומחים לדתות נוצריות. 3 חניכי אוניברסיטה איטלקית, 1 - חניך ירושלים. ורהפטיג סבור שיהודים כאמונה לא ישתתפו. אבל ורהפטיג שואל אם לא להזמין נציג ישראל - שיש בה קטולים. הותיקן לא מכיר בישראל, ולכן ורהפטיג מפקפק אם יזמינו. ואינו יודע אם להגיד לו שיזמינו ממשלת ישראל. ויש בעיה שניה. גולרמן נפגש אתו בענין זה. פישר הציע להקים ברומא לשכת=מחקר על מגע של יהודים ונוצרים. הציע זאת ב1959-. הציע זאת לקונגרס היהודי העולמי. פישר פנה בענין זה לרב טולידאנו, הרב נתן אישורו להטיל דבר זה על ורדי שיעשה זאת בשיתוף עם הקונגרס היהודי. בסוף מרס יש לקונגרס היהודי ישיבה בענין זה בקופנהגן. רוצים להקציב 20.000 דולר. טרטקובר אמר לורהפטיג שהפעם יחליטו על כך. כשגולדמן היה פה צלצל לורהפטיג ונפגש אתו. גולדמן אמר {0194-43} 5.2.62 שמכון כזה חשוב - ייצור קשר עם הוותיקן. עכשיו זה חשוב. ירבו לבוא אנשים מכל הארצות. בכולן יש להן הרבה קטולים ורדי יהיה ראש המכון. גולרמן הוא ידיד אישי של פישר. מבחינה תקציבית יתן הוא הכסף, משרד הדחות יתן האיש ורדי. ביקשתי את יצחק נבון שמה"ח יטלגרף לפישר לשאול אותו אם הוא יזם הענין או מי שהוא אחר, ואם מה"ח יודע על כך. על השתתפותנו בכנוס כמדינה - הבעתי יחסי השלילי. אנו מדינה של כל העם היהודי, כיהודי כחו"ל הייתי סולד מהשתתפות הממשלה בכנוס הנועד לחזק את הקטוליות. 17 - משלחת של שרגא, ישראל ישעיהו, ברקת וסורקיס. השלושה (חוץ מברקת) הם ועדה למינוי ועדות, ויש למנות ועדה למיזוג גליות. - מי הם חברי הוועדה? שרגא מציע: ד.ב.ג. - יו"ר, ברקת ובקר, שיטרית, ששון, ישראל ישעיהו, שורקי, בני אילן, שמעון פרס, עמי אסף, שרגא, רחל צבאי, אלמוגי. ישראל ישעיהו רואה הוועדה להסברה וליצוג הלא אשכנזים. הוא רוצה שלפני הקמת הוועדה יש להכניס תימני לועדה המרכזת ולמשרד החינוך. (נקראתי לד"ר שיבה שבא מבית החולים. לדעתו מצבה של פולה טוב, ביום ד' (מחרתיים) יורידו אותה מעל המטה, בשבוע הבא תשוב הביתה). דבר הוועדה המרכזת אינו ענין לועדה המוצעת. סורקיס מציע לצרף לוועדה דובק מבית שאן או לרידו מדימונה.