יומנים > יומן - מלא 06/02/1952

1
of
Places:
England
Ayn Karim
Mazor
Re'im
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
06.02.1952
226201
{0026-63} ,6.2.52 יום ד' בבוקר ישיבה ועדת השרים (קפלן ללא הגיע) עם אנשי האוניברסיטה. בנוגע למקום החליטו שאם עד 15 במאי לא ימצאו מקום מתאים אחר - יקבלו השטח של ע"י עין כרם. לבנינים החדשים, לרבות רפואה ושכון, דרוש להם שטח של 1000 דונם. בלי שכון 4-500 דונם. בלי רפואה - לפחות 200 דונם (בהר הצופים יש 230 דונם). הם בחרו ועדה לעיבוד חוקה: דר. זמורא, איינשטיין, מזור ווייס ינובסקי, בארה"ב, פה: זמורא, קלוזנר, הורוויץ, שוובה, גב' קגן, סנטור. רוצים שגם הממשלה השתתף בוועדה. בחרו גם וועדת מינויים לקביעת נשיא: זמורא, לורד סמואל, אוסטר, סנטור, שוובה, מזור, ווייס. לפני המדינה היו 1000 תלמידים. היום יש: בחקלאות במדעי הסבע וברפואה 820 תלמיד, עם תלמידי מחקר .900 עם מדעי הרוח ומשפטים 2300 תלמיד, לרבות תלמידי מחקר כ.-2500 מספר גומרי בתי ספר בינונים השנה ,1106 מהם נכשלו בבחינות בגרות כ,-300 ורק 800 עמדו במבחן. בכיתות ח' לומדים השנה 1493 תלמידים. התקציב שלהם לשנת תשי"ב 1,550.000 ל,'' הכנסות רגילות של האוניברסיטה ,600,000 'הממשלה מקציבה 50,000 לחודש ז"א מ-1.10.51 עד 31.3.52 - 300.000 ל.' {0026-64} ז"א בס"ה הכנסות 900,000 ל"י. דרוש עוד אייוא לאיזון התקציב .650,000 לאחר שבררתי מהו הרכב "ההכנסות הרגילות" והן משכר למוד 000,100 ל" מ"שוחרים" ,40,000 מחו"ל 1.250,000 דולר שלפי השער החדש יהוו בערך 900,000 ל"י, הרי אם הממשלה 50,000 לחודש במשך כל השנה מתאזן התקציב - בערך. סנטור תבע עוד 120.000 ל"י השנה לכסוי חלק הגרעון המגיע לסכום של .800.000 ל"י. הייהי מוכרח לעזוב הישיבה לפני הגמר. - מכיוון שבעתונות נפוצו ידיעות על מו"מ של שפירא עם מפ"מ והכלליים - הודעתי לגוברין בכתב מה באמת קרה - עד כמה שידיעתי מגעה, ושלחתי העתק לשפירא. - בא אצלי בורג. הוא תמה על "השיחות" . שאל שפירא מדוע הוא לא מתיעץ עם חבריו,ושפירא השתמט מתשובה ואמר שבעצם זה רק נסיון ליצור יחסים יותר טובים. מסרתי לו תשובתי לגוברין והרשיתי לו להראות זאת גם לאונה. - ביקרני וולפסון, מצאצאי השומר יהודי כאנגליה, ידיד טוב שלנו. שוחחנו ארוכות על מצבה של אנגליה (התאונן על ירידת הכלכלה האנגלית, עודף היבוא על היצוא, חוסר פועלים לכרות פחם), המצב העולמי, יחס אנגליה לישראל. מתברר בדרך כלל, יש שני סייגים: הדאגה לפליטים, החרדה לאי יציבות כלכלית של ישראל. סיפרתי על קשיינו הכלכליים, אולם סיכויינו לא רעים ובמשך 4-6 שנים נגיע ליציבות אם כי ישובנו יגדל. היה רוצה שאפגש עם צורצ'יל - אמרתי שאם יהיה צורך בכך - אעשה זאת. - עד שלוש בכנסת. {0026-65} - כל הערב - עד אחת בלילה - התיעצות על תכנית פעולה כלכלית. התכנית שתביא נפתלי בשם הוועדה - יותר עיונית מתכנית אופרטיבית, מחוץ לשער הכספים. אין תכנית חקלאית, אין אומרים מה נפתח, אילו תעשיות יוקמו או יורחבו, איך ישכללו גבית מס ההכנסה. נמיר ראה בתכנית בעיקר "גזירות" על פועלים, התלונן על חוסר קיצוץ פקידים, אין מלחמה בספסרות, אין תכנית ייצור מוחשית. גוברין דרש לפרש לאיזה מלווה מתכוונים, התנגד לרשות לבעלי תעשיה להביא חמר גלם, התנגד לאמנסטיה להחזיר דולרים מחו"ל, דרש לקצץ כפקידות, הציע ועדה צבורית לשמוע תלונות נגד פקידים. זיאמה הציע שההצהרה תפתח במפעל שבוצע, לרמוז שפיקוח אינו מטרה. גולדה ציינה שהחידושים בהצעות הן: 1) שהיצרנים יביאו חומר גולם, 2) אמנסטיה להחזיר דולרים. אני שאלתי אם מתכוונים לנאום תעמולה או לתכנית עיונית או הפעם רוצים בפרוגרמה אופרטיבית, כי רק זו חסרה ודרושה - ואם לפעולות - היש המכשירים והאס בטוחים בכשרוננו ובצע אשר נבטיח? פנחס דרש חופש להביא סחורות ללא תשלום. דוליק ציין שאלה הס רק קוים של תהליך. זיאמה הציע לבסוף שנכריז לחוד כל שלב בפני עצמו.